רשם העמותות ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א ואח'

החלטה

כבר בראשית הדברים אעיר, כי הערעור שבפני שונה לחלוטין בנסיבותיו מהמקרה שנדון בעניין תנובה; זאת בעיקר בשל העובדה כי באותו מקרה היה הרציונל הגנה על צד ג' חיצוני ותם-לב, אשר ניכר היה כי הוטעה מאורח ניהול העמותה והחברה וקווי-המתחם ה"גמישים" ביניהן. אי לכך, היה אף היה מקום להושיט לו סעד. ספק גדול בעיני, אם נכונים הדברים במקרה הנוכחי, בו עסקינן בערעורו של אדם הקשור בקשר הדוק להנהלת העמותה. במקרה כזה, הרי שהתוצאה המתבקשת עשויה להיות הפוכה בתכלית.

אכן, אי-בהירות וערבוב נכסים ותחומים בין עמותה לבין חברה הכפופה לה עשויה להוות נסיבה מקלה שתביא את בית המשפט לנסות ולסייע לצד ג' אשר סיפק סחורה בתום-לב, והוכשל שלא בטובתו על-ידי מבנה סבוך ולא ברור שיצרו אחרים. אלא, מקום בו התובע שייך להנהלתם של אותם גופים או קשור בהם, הרי שראוי כי המגמה תהיה הפוכה בתכלית – מניעת אלו אשר יצרו את המבנה הסבוך, או מקורביהם, מלהפיק תועלת ממנו בדיעבד; לחלופין, מקום בו המבנה שיצרו פועל כנגדם ומקשה עליהם להוכיח את טענותיהם (שמא בבחינת "הגולם קם על יוצרו") אין להם להלין אלא על עצמם בלבד.

אי לכך, לא ניתן ובוודאי שלא ראוי להסיק מתוצאת ערעורה של תנובה לנסיבות המקרה שבפני.

לגופם של דברים, אין אני יכולה לקבל את ניסיונו של המערער הנוכחי להציג עצמו כעובד פשוט, כמעט פיון שנקלע שלא בטובתו לענייני העמותה. זאת, באשר דומה כי נסיבות המקרה מלמדות על ההיפך הגמור. לעניין זה אזכיר, כי הלכה פסוקה היא כי לא תוארו הרשמי ושם משרתו של פלוני בחברה או בעמותה הן הקובעות את מעמדו, אלא שעניין לנו בשאלה אובייקטיבית, הנבדקת לפי הנסיבות. חיי המעשה מלמדים כי לא פעם, עשויות דמויות בעלות כוח רב בחיי חברה או עמותה "להסתתר" מאחורי תואר פשוט יחסית, ולהיפך.

בנסיבות המקרה, תהא פרשנות תואר "גזבר המוסד החינוכי" בו נשא המערער כאשר תהא, הרי שצודק המפרק בטענתו, כי עובד מן המניין שאינו קשור בהנהלה, ואינו מפיק ממשרתו אלא משכורת צנועה, אין דרכו להעמיד לאותה חברתה, מעסיקתו, הלוואות סבוכות של מיליונים, כולל נטילה חוזרת ונשנית של ערבויות מול ספקים וגורמים מממנים, ועוד כהנה וכהנה פעילויות. בלא כל צורך להכריע, האם אכן ראוי לכנות את פעילותו של המערער "בנק השקעות" (כשיטת המפרק), ואילו ריביות גבוהות נשאו ההלוואות שהעמיד, ככל שהעמיד, הרי שאין ספק כי מעורבותו זו של המערער מאירה אותו באור שונה לחלוטין מכפי שניסה להציג עצמו; בעניין זה, צדק המפרק בניתוח העובדתי שערך, ואין לבית משפט זה כל עילה להתערב בקביעותיו.

משהגענו לכאן, הרי נקל לראות כי אין המערער "עובד פשוט", אלא מעורב עד צווארה בהנהלתה ובניהולה של העמותה. עניין לנו באדם שכיהן שלא כדין בועדת הביקורת של העמותה, ובו-בעת אף קיבל ממנה שכר, ולמעש היה מעורב בעסקי הכספים המסועפים שלה הרבה מעבר למשכורת החודשית הצנועה לה זכה באורח רשמי. אי לכך, אין הוא יכול להיתמם ולהתכחש לחלקו בבעייתיות הרבה שנמצאה בספרי העמותה, כולל השלכות ראייתיות אפשריות של הדבר על עניינו. משכלה זו, מצטרפת המושכלה הבסיסית כי נטל ההוכחה של כל רכיב ורכיב בתביעת החוב מוטל לעולם על הנושה הטוען לחוב, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה", ויחדיו הן מציבות את המערער בעמדה בעייתית מאד, מבחינה עובדתית ומשפטית גם יחד.

סוף דבר; ספק גדול בעיני, האם עלה בידי המערער להוכיח, בשלב זה, עילה להתערבות ערכאת הערעור בממצאיו ובקביעותיו של המפרק בכובעו המעין-שיפוטי. זאת ועוד; הנני דוחה בשתי ידיים את הטענה, כי המפרק קבע את קביעותיו בעלמא, בלא לעיין בעובדות המקרה. נהפוך הוא; הכרעת המפרק נראית מבוססת ומנומקת כדבעי, ואילו דווקא עמדת המערער היא זו הנראית בעייתית יותר, בעיקר בכל הנוגע להתעלמות מטיעונים מרכזיים שמעלה המפרק.

אי לכך, לא אוכל לקבל את הערעור, ודומה כי תרופתו היחידה של המערער הינה בהענות להצעת כונס הנכסים הרשמי, הכל כאמור בסעיף 20 ו-21 לתגובתו. אם יעשה כן, לא תהא כל מניעה כי המפרק ישקול את הדברים בהתאם לחומר שיוגש לו, ויתן הכרעה מושכלת ברכיב עיקרי זה בתביעת המערער.

סוף דבר; הערעור בנוסחו זה נדחה.

בנסיבות המקרה, ישא המערער בהוצאות המפרק בסך 15,000 ₪ + מע"מ, אשר ישאו ריבית והצמדה כדין, מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, ו' חשון תשע"א, 14 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: